עבירות פליליות מתחלקות לקטגוריות שונות והענישה עליהן כמובן משתנה על פי חומרת העבירה אשר בה מדובר. כך גם לגבי עבירות סמים למיניהן. במקרים בהם מדובר בעבירות סמים על פי רוב כל הצדדים אשר מעורבים בעניין מפיקים רווח מן העסקה, ועל כן אין אף אחד מן הצדדים אשר ידווח עליה כמובן. על מנת להרשיע פושעים פליליים בעבירות סמים יש צורך מן הסתם בעירוב של זרועות המשטרה, אשר פורסת מערך מודיעיני יעיל על מנת לנסות ולאסוף ראיות על המשתמשים בסמים או יותר מכך, על אלה אשר סוחרים בהם דרך קבע. השופטים עצמם מודעים לנזקים אשר עשויים להיגרם משימוש בסמים קלים ועל כן הענישה על שימוש בסמים קלים קלה יותר, אולם עבירות סמים קשים מצריכים התייחסות כבדה מאחר ולעיתים מאחורי תיק זה מסתתרים עברות פליליות נוספות.
עבירות סמים וצריכה עצמית
המורשעים בעבירות סמים קשים הכוללים שימוש וסחר בסמים קשים נידונים למאסר של עד כשלוש שנים. לעומת זאת אלו המורשעים בייצור, הכנה והפקה של סמים קשים נידונים עד לעשרים שנות מאסר. את הקביעה האם מדובר בשימוש עצמי או בסחר וייצור קובעים על פי כמות הסם הנתפסת אצל החשוד. 15 גרם קנביס, 15 גרם חשיש, 0.3 גרם קוקאין, נחשבים למנה המעידה על לקיחה באופן עצמאי, כל כמות גדולה מערכים אלו נחשבת כשיווק וייצור של סם, והענישה בהתאם.
אחזקת רכוש לצורך שימוש בסמים
החוק קובע כי עבירות סמים יכולות להיות תקפות גם במקרים בהם נתפסים כלים בבית החשוד, המעידים על ייצור ומכירה של סמים. כל רכוש שהיה בו שימוש או שיובא לצורך ייצור סמים, מרשיע את בעליו בעבירת סמים, והוא נענש כחוק.
ענישה בגין עבירות סמים
ההנחיות המדיניות הן להגיש תביעה בעבירות סמים על כל מי שעבר פעם עבירת סמים קלים ושימוש עצמי. אולם, משיקולים של עניין הציבור, אדם נורמטיבי, שזה הוא השימוש הראשון שלו בסמים וללא עבר פלילי אחר, לרוב לא יענש, אלא יקבל טיפול הנועד למנוע הישנות של המקרה.