מהו נוהל גילוי מרצון ולמה הוא משמש?
נוהל גילוי מרצון פותח ע"י רשות המסים בשנת 2005, כאמצעי חשוב מאד, שבאמצעותו המדינה יכולה לגבות יותר כסף למסים, דרך אנשים אשר מסתירים מידע על הכנסותיהם. עד אשר פורסם נוהל גילוי מרצון, השיטה המרכזית של המדינה לגילוי זה הייתה כפולה – הבהרה כי מי שלא יצהיר על מסיו הוא עבריין לכל דבר, וכן נקיטת פעולות חקירה, כנגד חשודים בעבירות מס. הפרסום של הנוהל הקבוע לגילוי מרצון, שינה את התמונה, ובעצם הציע דרך שלישית שבה המדינה מעודדת את אזרחיה לשלם מסים.
להצהיר על מה שהוסתר
תחת נוהל גילוי מרצון נקבע, כי אדם אשר עד כה לא הצהיר על נכסיו כלל, יוכל כעת לעשות זאת, מבלי שיהיה עליו איום משפטי. הרעיון היה פשוט – מצד אחד המדינה תרוויח יותר מסים, מצד שני אנשים לא יחששו להצהיר על סכומים שהסתירו בעבר. אף אחד לא רוצה להיות מתויג כעבריין מס, ויש לציין שמדובר כאמור על עבירה פלילית שפוגעת במוניטין של האדם. כך בצעם, יצרה רשות המסים כלי שלישי וחשוב מאד, שאפשר למדינה בכל זאת לגבות את המסים שדרושים לה, כולל מתן קנסות (אך ללא רישום פלילי) בעקבות הזמן שבו המסים לא שולמו. כמובן שהדבר הקל על אנשים רבים, שלאורך שנים חשו לחץ רב בעקבות ההכנסות שהסתירו – לשלם כעת את המסים כחוק, לפי נוהל גילוי מרצון.
ומה עם הנוהל החדש?
בשנת 2011 פורסם נוהל גילוי מרצון מעודכן שנקרא לעתים גם הנוהל החדש. נוהל זה עדכן כמה דברים חשובים – הוא התייחס להצהרות על נכסים בחו"ל, ובין השאר גם הרחיב הרבה יותר את הפעילות האזרחית של רשות המסים ופקיד השומה, אל מול הפעילות הפלילית. לכן היום יותר מאשר בעבר, משתלם לפנות אל נוהל גילוי מרצון.